🕍 כחול תורה (בנים) · torah-royal

חגים ומועדים

תורה והודאה

שיעור של הרב יהודה טאוב

✦

האם תכלית הבריאה היא התורה או ההודאה? "לקח טוב", הכרת הטוב, והודאה שהיא גם וידוי

▶ צפו בשיעור

עמודי השיעור

  1. 📖
    דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא
    לפי הרמב"ן, תכלית היצירה היא שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו.
  2. ⚖️
    אותה סתירה – באדם ובעם ישראל
  3. 🌟
    התורה נקראת "טוב"
    כל עניינה של התורה הוא להיטיב לנו ולהראות לנו מה הוא הטוב האמיתי.
  4. 🔗
    "לטוב לנו כל הימים"
    בלימוד התורה אנחנו מכירים את הטוב שה' נתן לנו, וזו בדיוק ההודאה.
  5. 🤲
    שתי משמעויות למילה "הודאה"
    המודה לחברו מכיר בטובה, וגם מתוודה שהוא זקוק לו.
  6. 💫
    "אורייתא וישראל חד הוא"
    בלימוד התורה אנו מודים גם עד כמה כל חיינו תלויים בה.
שער א

❓ שתי תכליות?

2 כרטיסים
📖

אדברי הרמב"ן בסוף פרשת בא

לפי הרמב"ן, תכלית היצירה היא שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו.

השיעור ניתן בערב חג השבועות, ופותח בדברי הרמב"ן הידועים בסוף פרשת בא. הרמב"ן כותב שאין לעליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו. ועוד הוא כותב, שכוונת כל המצוות היא שנאמין באלוקינו ונודה אליו שהוא בראנו.

כלומר, לפי הרמב"ן, כל תכלית היצירה היא כדי שנודה לה'. זו המטרה, ולשמה נברא הכל.

אבל לכאורה הדברים קשים מאוד. הרי ידוע שתכלית בריאת העולם היא בשביל התורה. כך אומר הפסוק: "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". וכך מביא רש"י בתחילת פרשת בראשית בשם חז"ל: "בראשית" – בשביל התורה שנקראת ראשית. כל הבריאה היא בשביל התורה, והתורה היא מטרת הבריאה. ואם כן, איך זה מתיישב עם דברי הרמב"ן, שתכלית הבריאה היא האמונה וההודאה לה'?

⚖️

באותה סתירה – באדם ובעם ישראל

ואותה סתירה מופיעה גם בתכלית יצירת עם ישראל. מצד אחד אומר הפסוק: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". כל מטרת עם ישראל היא להודות ולהלל להקדוש ברוך הוא. וכך מביא המגן אברהם בשם האר"י ז"ל, שהפה לא נברא אלא להודות, ולא לדבר לשון הרע. הדיבור, שהוא עיקר האדם, נברא כדי להודות לה'.

ומצד שני, הגמרא במסכת סנהדרין דורשת את הפסוק "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" – לעמל של פה, כלומר שידבר בדברי תורה. וכך שנינו במשנה במסכת אבות: "אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ". מכאן שמטרת בריאת האדם ועבודתו היא לימוד התורה.

איך אפוא מתיישבים הדברים? האם האדם נברא כדי ללמוד תורה, או כדי להודות?

שער ב

🌟 "כי לקח טוב נתתי לכם"

2 כרטיסים
🌟

גהתורה נקראת "טוב"

כל עניינה של התורה הוא להיטיב לנו ולהראות לנו מה הוא הטוב האמיתי.

היסוד לתשובה הוא הפסוק במשלי: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ". חז"ל דורשים שהתורה נקראת "טוב".

ומה פירוש הדבר? נראה שכל עניינה של התורה הקדושה הוא להיטיב לנו. התורה מורה לנו מהי הדרך הנכונה, האמיתית והישרה לחיות. היא מראה את הדרך שמובילה אל הדבקות בהקדוש ברוך הוא. והדבקות היא הטוב הגדול ביותר שיכול להיות, התענוג הגדול והעידון הגדול מכל העידונים, כפי שכתב המסילת ישרים. והאמצעי הגדול ביותר להגיע לאותה דבקות הוא לימוד התורה.

ונראה שזה הפירוש במה שאמרו חז"ל במסכת סוטה, שהתורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. כל עניינה של התורה הוא חסד: להראות לנו מהו הטוב האמיתי, ומהי הדרך שמובילה אל המדרגה של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב".

🔗

ד"לטוב לנו כל הימים"

בלימוד התורה אנחנו מכירים את הטוב שה' נתן לנו, וזו בדיוק ההודאה.

וכל המצוות כולן הן רק לטובתנו. כך מאריך הרמב"ן בפרשת כי תצא בעניין מצוות שילוח הקן: כל המצוות באות להדריך אותנו, לתקן ולזכך אותנו. וכך אומר הפסוק: "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֵינוּ, לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים". תכלית התורה והמצוות היא לטובתנו.

אם כן, לימוד התורה הוא הלימוד מהו הטוב האמיתי. בלימוד התורה אנחנו מכירים ולומדים את הטוב. אנחנו לומדים את טעמי התורה והמצוות, שהם דרך החיים, האור הטוב ביותר שיכול להיות.

וזה הקשר בין לימוד התורה לבין ההודאה. עניינה של ההודאה הוא הכרת הטוב: להכיר את הטובה שהשני עשה לי. ובלימוד התורה אנחנו מכירים את הטוב שהקדוש ברוך הוא נתן לנו – את אור החיים, את אורח החיים הטוב והטהור, המלא עונג ודבקות בו. כך הסתירה מתיישבת: התורה היא עצמה הכרת הטוב.

שער ג

🤲 הודאה שהיא גם וידוי

2 כרטיסים
🤲

השתי משמעויות למילה "הודאה"

המודה לחברו מכיר בטובה, וגם מתוודה שהוא זקוק לו.

ויש בזה עומק נוסף. ידועים דברי הפחד יצחק, שבמילה "הודאה" יש שתי משמעויות. האחת היא הודאה במובן של הכרת הטוב: אני מכיר בטובה שהשני עשה לי. והשנייה היא הודאה במובן של "הודאת בעל דין", כאדם שמודה ומתוודה על דבר.

מי שאומר תודה לחברו, חוץ ממה שהוא מכיר בכך שעשה לו טובה, הוא גם מודה ומתוודה שהוא זקוק לו. הוא צריך את השני ואת הטובה שעשה לו. זה הווידוי הטמון בכל הודאה: האדם מודה כביכול שאינו יכול להסתדר לבד, ושהוא זקוק לעזרתו של השני.

ונראה שכך הוא גם בלימוד התורה. כפי שראינו, בלימוד התורה אנחנו מכירים בטוב שהקדוש ברוך הוא נתן לנו: את אור החיים הטוב ביותר והמתאים ביותר לנו, שבזכותו נוכל לחיות חיים אמיתיים של הנאה ותענוג אמיתיים.

💫

ו"אורייתא וישראל חד הוא"

בלימוד התורה אנו מודים גם עד כמה כל חיינו תלויים בה.

אבל בנוסף על הכרת הטוב, בלימוד התורה אנחנו מודים גם במובן של הודאת בעל דין. אנחנו מכירים עד כמה אנחנו זקוקים לאותו הטוב, ועד כמה כל חיינו תלויים בתורה.

כל רמ"ח איברינו ושס"ה גידינו – שורש חיותם וקיומם תלוי ברמ"ח מצוות העשה ושס"ה מצוות הלא תעשה שבתורה. כל דרך החיים שלנו מתקיימת ומתנהלת על פי רצון ה' שנמצא בתורה. ושורש נשמתנו קשור ודבוק בתורה הקדושה, כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וישראל חד הוא". שורש הנשמה שלנו קשור בשורש התורה.

בלי התורה אין לנו שום קיום. ורק בזכות התורה ולימודה אנחנו חיים חיים של טוב והנאה, חיים אמיתיים, חיים של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב". והשיעור חותם בברכה שנזכה לקבל את התורה בשמחה וברצון, ולחיות חיי תורה אמיתיים, מלאי עונג ושמחה.

בלימוד התורה אנו מודים גם עד כמה כל חיינו תלויים בה.

שבועותמתן תורהתכלית הבריאההכרת הטוברמב"ןפחד יצחק
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה